2 ק"מ מזרחית לבאר שבע, ניצב ישוב צפוף, כולו פחונים, שעושה רושם שהציוויליזציה עדיין לא הגיעה אליו.
זהו הכפר אלזרנוג, המהווה דוגמה בוטה למדיניות הממסד הישראלי כלפי הכפרים הלא מוכרים בנגב. הכפר אלזרנוג, או בשמו המוכר יותר "כפר אבו
קוידר", גובל ממזרח בכפר ביר אלמשאש, ממערב בכפר חשם זנה ושגב שלום, מצפון בכפר ביר אלחמאם, ומדרום בכפר אבו תלול.

מקור השם של הכפר הוא ואדי אלזרנוג שנמצא צפונית לישוב.
הכפר מונה כ-5000 נפשות ומתגוררות בו מספר משפחות: אבו קוידר, אבו מאדי, אלרפאיעה, ואבו זקיקה, שחיות במקום מאות שנים.

משפחת אבו קוידר היא הגדולה ביותר ומונה כ-3000 איש.
בדומה ליתר הכפרים הבלתי מוכרים סובל גם הכפר אלזרנוג ממחסור בתשתיות, בשירותים ובמוסדות.
בישוב ישנו בית ספר אחד, שמו "נווה מדבר" ולומדים בו מעל 1000 תלמידים, לפני מספר שנים נפתחה במקום מרפאה זאת לאחר מאבק ממושך של התושבים והתערבות של בג"צ בנושא. בנוסף, הקימו אנשי הכפר בכוחות עצמם מספר מוסדות נוספים – מסגד אלרחמה, מועדון ספורט וחוג ללימוד קרוא וכתוב.

כיוון שאין בכפר בית ספר תיכון, אחוז הנשירה גבוה, בעיקר בקרב הבנות. התלמידים נאלצים לעבור לכפרים ערוער ושגב שלום שמרוחקים כ-20 ק"מ
מביתם על מנת להשלים את לימודיהם התיכוניים.

בכפר ישנם עשרה מורים ומורות ובנוסף ב-35 אקדמאים שלומדים בארץ ובחו"ל.
תעסוקתם של אנשי הכפר מתחלקת לשני תחומים עיקריים, חלק מהתושבים קבלנים בתחום הבניין והפיתוח וחלקם מתפרנסים מגידול בעלי חיים.

בכפר התרחשו מספר הריסות בתים בשנים האחרונות והתושבים מנהלים מו"מ עם המנהל
על מנת לקבל אדמה חלופית או לעבור להתגורר דרומית לעיר רהט אך עדיין אין התקדמות
בנושא.

מומתז חטיב וגיה אבו קוידר

מודעות פרסומת